בעולם העבודה עולים במדרגות ולא במעלית

מתי בפעם האחרונה העדפתי מדרגות על מעלית ?! שאלתי את עצמי כשחזרתי מאחד מטיולי עם כלבי הכריזמטי. איני יכולה לשחזר. תמיד העדפתי להגיע מהר למעלה.

במיוחד עכשיו, כשמלפני מזדקרת ביטני ההריונית, תחושת הספורטיביות לא ממש מרקיעה אצלי שחקים.

ואני שוב מנצלת את ההזדמנות. מחפשת את הדרך הקצרה, המהירה. וכשאני אומרת שוב, 

אני מתכוונת שוב ושוב ושוב ושב, ולא רק בהקשר הספציפי הזה.

כשהייתי עוללה תעסוקתית התקבלתי לעבוד בתוכנית בידור נחשבת כתחקירנית. עשיתי עבודה טובה, אפילו מצוינת. מוטב שיסלחו לי כולם על אפקט השחצנות –  אם לומר את האמת – הייתי תותחית על.

תוך זמן קצר הבאתי סיפורים בלעדיים שזכו להמשך סיקור בעיתונות הכתובה, ידעתי ללהט בלשוני כדי למשוך מקורות מידע לשתף איתי פעולה, ניפנפתי בריסי כשהיה צורך בכך . תותחית – אין מה לומר.

חצי שנה של עבודה מפרכת ויושבות מסדרונות המערכת ליחשו לי שצפויים שינויים. 

רכזת המערכת צפויה לעזוב, ומחפשים לה מחליפה. מילאתי את חזי הטווסי אויר מלוא הערכה עצמית,

 וניצבתי מול עורכת התוכנית עם הדרישה "קדמי אותי". היא סירבה בנימוס. אני פיתחתי 20 תיאורית קונספירטיביות , ותכננתי עזיבה דרמטית. "אתם עוד תצטערו על זה" אמרתי בליבי... גם אני הצטערתי.

ההמראה המהירה למעלה, השתלטות תופעת  ה"אינסטנט" על מחוזותינו, השתרשה גם בקרב חלק ממחפשי העבודה הצעירים.

חשוב לזכור שכל מה שהיה במסגרת הלימודית הוא טוב ויפה, ונותן איזו שהיא ממשות על איך זה הולך להיראות בעתיד, אלא שבשוק התעסוקה צריך כל אחד לנשום עמוק ולהתחיל בטיפוס. 

וטיפוס הוא תמיד מלמטה למעלה.

לקוחות ומתאמנים תאבי הצלחה מהירה, מגיעים אלי לעיתים חסרי סבלנות. "אבל כבר עשיתי יותר מזה בפרויקט הגמר" ; "כמה זמן לדעתך זה ייקח לי להתקדם משם";
"זה יהיה השכר שלי לנצח";  "כל החיים אהיה תחקירנית ?!..".

אני מזהה את עצמי בהם, יודעת שהמנוע הרצון והמוטיבציה בוער בהם בקצב מטורף,ויחד עם זאת כדאי שירגיעו J

שיבינו שיש התחלה, והיא לוקחת את הזמן שהיא לוקחת. אי אפשר להיכנס אליה עם דד ליין של"עוד 6 חודשים אני חייבת להתקדם", צריך לבוא עם ראש פתוח לסוגים שונים של התחלות

ולדעת שהמסלול המהיר הוא זה שלא מדלג על השלבים,

אלא עובר בתוכם, משקיע, לומד ומתוך זה – מתקדם.

תחשבו על מישהו ש"דוחף" משהו כדי לקדם אותו. אם חושבים על זה ברמה המוחשית, כשאנחנו דוחפים משהו האנרגיה שמושקעת בפעולה בעצם הודפת אותו מאיתנו, מרחיקה אותו יותר מאשר מקרבת – וחבל.

אז מה כן כדאי לעשות?

·         לנשום...

·         למצוא נקודת התחלה טובה, שיכולה לפרנס לפרק זמן ראוי.

·         נקודת ההתחלה חייבת להיות כזו שמציעה התמקצעות בכיוון אליו אני רוצה ללכת , גם אם לא אחד לאחד – כי אף פעם אנחנו לא באמת יודעים איך דברים יתפתחו.

·         לקשור קשרי עבודה טובים עם הקולגות והממונים, כי אי אפשר באמת לצפות איך יוכלו לעזור לכם בעתיד.

·         לתת יותר ממה שמתבקש, כי מוטיבציה והשקעה תמיד מוערכת.

·         לתקשר תמיד את הדברים הטובים בעבודה, את התרומה שלך, ואת ההנאה האמיתית מההישגים שהגעת אליהם.

·         לשחרר דד ליינים, השוואות עם החבר המוצלח שסיים את התואר יחד איתכם וכבר ממנכ"ל חברה ועם הבן של השכנים J

מאת :מיכל גרינברג פלנבוים, מאמנת אישית להכוונה תעסוקתית 
ויועצת מקצועית.בעלתMedia Professionals  – הכוונה תעסוקתית בתחום התקשורת.