לפ. ( שמה המלא שמור בין תיקיותי) זה היה קורה על בסיס קבוע. היא הייתה מגיעה אל ראיון העבודה, בדרך כלל רבע שעה קודם , מתיישבת בגב זקוף על ספת ההמתנה בחוץ, מחכה שיקראו לה. עיניה היו משוטטות על קירות המשרד מחפשות רמזים לעתיד לבוא. ואז הייתה נפתחת את הדלת ומישהו מישהי היו מבקשים ממנה להיכנס. בדרך כלל הייתה "מצליחה" תוך שניות לתהות על קנקנם "איזו אנטיפטית... איזה איש מוזר... היא תמיד מזלזלת במרואיינים ונותנת להם לחכות כל כך הרבה?!".
השיחה הייתה מתחילה כצפוי כשהתבקשה לספר על עצמה. "שוב אותה השאלה... לא יכולים להיות קצת מקוריים" הייתה חושבת לעצמה תוך כדי זה שמנסה להתנסח בקצרה מול המראיין, "זה הרי ממש לא מעניין אותו , הוא סתם שואל... וחוץ מזה מה זה קשור איפה שירתתי בצבא?!". רב הזמן הייתה מרגישה במבחן, וכשהייתה נשאלת על תכונות חזקות הייתה אומרת "אסרטיבית וחרוצה... אבל זה בטח מה שכולם אומרים". לשאלה "מהן החולשות שלך" לא ידעה אף פעם מה לענות, והייתה מנסה להתחמק. פעם אפילו ענתה שאין לה כאלה, וחשבה שיזה יצחיק. המראיין לא צחק.
לרוב, עוד לפני שהיו מספיקים לומר לה "תודה שבאת", הייתה אורזת את חפציה, בורחת מהחדר.
ח. (שמו המלא שמור בין תיקיותי) היה מגיב במבוכה בכל פעם שהיו מעלים בראיון העבודה את חוסר ניסיונו המקצועי. הרי רק לפני חודש סיים את לימודיו, ולא הספיק להתנסות באופן מעשי, אז מה הוא יכול לעשות בעצם. כל עוד לא נותנים לו צ'אנס, לא יהיה לו לעולם ניסיון. לפעמים לא היו מדברים איתו על חוסר ניסיונו באופן כללי, אלא על תוכנת מחשב ספציפית שבה לא הספיק להשתלם. "תנו לי זמן, תראו שאהיה אלוף בזה" אמר פעם בחצי חיוך. זה לא עבד...
ותמיד היה נבוך כשביקשו ממנו לדבר על כסף. הרי אין לו ניסיון מצד אחד, מצד שני הוא רוצה להרוויח, מצד שלישי... חוץ מזה שקצת התעייף מלשמוע לא – אז עשה ראיונות כבדרך אגב, יודע מראש לאן זה ילך , אז למה בעצם לפתח ציפיות שמשהו טוב יכול לקרות?!
שניהם התקבלו לעבודה אחרי שנפגשנו, כי למדו לעשות את זה אחרת.
אז מה זה אומר "אחרת"
· לנשום...
· להגיע חיוני לראיון העובדה, ולא להתייחס אליו כ"עוד אחד על הדרך"
· לחייך וללחוץ יד בביטחון
· לספר על עצמך בהצגת עצמית קצרה של עד שתי דקות. ההצגה עצמית צריכה לכלול פרטים אישיים וניסיון תעסוקתי רלוונטי.
· לוותר על היכולות לשפוט את המראיין על אף האינטואיציה החזקה שלכם... תמיד מישהו יכול להפתיע, במיוחד אחרי הכרות של רק כמה שניות
· כל שאלה היא לגיטימית, תנו למראיין קרדיט שהוא יודע מה הוא עושה וענו עליה בפירוט
· לכל תכונה חזקה תנו דוגמה לאיך זה בא לידי ביטוי במציאות
· לכל חולשה אמיתית (לא כזו שנשמעת לכם טוב, היא לא ממש שלכם), תנו הסבר איך למדתם להתמודד איתה
· הביעו בפני המראיין רצון ברור בתפקיד בתחילת הראיון ובסופו
· חוסר ניסיון הוא נתון משתנה, מולו תמיד תוכלו לציין את החוזקות שלכם
· עשו שיעורי בית בנוגע לשכר המוצע בשוק לתפקיד אליו מועמדים ואל תתחמקו מלתת נתון מדויק.
מיכל גרינברג פלנבוים, מאמנת אישית להכוונה תעסוקתית ויועצת מקצועית.
בעלת Media Professionals – הכוונה תעסוקתית בתחום התקשורת.
